בכתבה שפורסמה לאחרונה בכלי תקשורת מרכזי, בעניין אבטחתו של איש ציבור בכיר, הופיעו שתי קביעות משפטיות־עובדתיות הראויות לבחינה. האחת, שהופיעה בכותרת: כי ראש השב"כ הוא שהחליט שלא לספק לאותו איש ציבור אבטחה. השנייה: כי על פי החוק הקיים, השב"כ מאבטח רק גורמים המוגדרים "סמלי שלטון".
עיון בחוק, בהחלטות הממשלה שאינן חסויות ובפסיקת בתי המשפט מעלה תמונה שונה — ולפחות ביחס לקביעה הראשונה, מתעוררת שאלה של ממש אם היא מייחסת לראש השב"כ סמכות החלטה שאינה שלו.
מה שהחוק באמת קובע
סעיף 7(ב)(2) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב–2002, אינו מזכיר כלל "סמלי שלטון". הוא קובע כי אחד מתפקידי השירות הוא:
"אבטחת אנשים, מידע ומקומות, שקבעה הממשלה"סעיף 7(ב)(2) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב–2002
המילים האחרונות הן העיקר: "שקבעה הממשלה". החוק אינו מעניק לראש השב"כ סמכות עצמאית לקבוע את מי יאבטח השירות, ואף אינו מגביל את סמכות האבטחה לבעלי תפקידים מסוימים. המחוקק קבע מנגנון אחר: הממשלה קובעת את האנשים; השב"כ מבצע את תפקיד האבטחה.
אז מיהם "שבעת סמלי השלטון"?
מן המקורות הפומביים עולה כי במהלך השנים נקבעה, מכוח החלטות ממשלה וועדות שרים, קבוצת ליבה של שבעה בעלי תפקידים שאבטחתם באחריות השב"כ: נשיא המדינה, ראש הממשלה, יושב ראש הכנסת, יושב ראש האופוזיציה, נשיא בית המשפט העליון, שר הביטחון ושר החוץ.
בית הדין הארצי לעבודה הכיר בקבוצה זו במפורש (ע"ע 56218-06-17), והסביר כי ההבחנה בינם לבין יתר השרים נובעת, בין היתר, ממעמדם בתהליכי קבלת ההחלטות ומהצורך להבטיח רציפות שלטונית. מקורות רשמיים נוספים מפנים להחלטת ממשלה 4833 (אבט/2) מיום 4.2.1999 ולהחלטת ועדת השרים ב/78 מיום 10.10.2002.
ואולם, מכאן ועד לקביעה כי "על פי החוק השב"כ מאבטח רק סמלי שלטון" — המרחק גדול. שבעת הסמלים אינם רשימה סטטוטורית סגורה; הם תוצר של החלטות שהתקבלו מכוח החוק.
מה שפסק בית המשפט העליון
פסיקה עדכנית של בית המשפט העליון, בעניין אבטחת בני משפחתו של ראש הממשלה (בג"ץ 4936/24 ובג"ץ 5595/24, מיום 14.12.2025), מספקת תשובה ברורה לשאלת זהות הגורם המחליט. בית המשפט סקר את המסגרת הנורמטיבית: סעיף 7(ב)(2) לחוק מעניק את סמכות הקביעה לממשלה; סעיף 5 לחוק מאפשר לממשלה להסמיך ועדת שרים לפעול בשמה; ובהחלטת ממשלה מס' 7 מיום 3.1.2023 הוסמכה ועדת השרים לענייני שירות הביטחון הכללי לפעול בשם הממשלה, בין היתר, בענייני אבטחת אישים.
זו אינה הבחנה פורמלית בלבד. באותו עניין נדונה החלטה להטיל על השב"כ אבטחה של אנשים שאינם נמנים עם שבעת סמלי השלטון — והפסיקה ממחישה שני דברים:
- ראשית, אין מגבלה חוקית שלפיה השב"כ רשאי לאבטח רק את שבעת סמלי השלטון.
- שנית, ההחלטה להוסיף אדם למעגל המאובטחים אינה מתוארת כהחלטה עצמאית של ראש השב"כ, אלא כהחלטת הגורם הממשלתי המוסמך — המתקבלת, מטבע הדברים, על יסוד הערכות והמלצות של גורמי המקצוע.
ההבדל בין המלצה מקצועית להחלטה
ייתכן בהחלט שראש שירות סבור, מבחינה מקצועית, שאין הצדקה להטיל על השירות אבטחה של אדם פלוני; ייתכן שהערכת האיום אינה מצדיקה זאת; וייתכן שהשירות המליץ כך לגורמים המוסמכים. כל אלה אפשרויות סבירות — אך אין הן שקולות לקביעה כי "ראש השב"כ החליט".
לפי המסגרת המשפטית, השאלה מי ייכלל בין האנשים שאבטחתם מוטלת על השב"כ מסורה בסופו של דבר לממשלה או לוועדת השרים המוסמכת לפעול בשמה — לא לראש השירות לבדו. כותרת המייחסת את ההחלטה לראש השירות יוצרת אצל הקורא רושם שהוא מחזיק בסמכות סטטוטורית עצמאית שאין לו.
ולמה אין "רשימה" שאפשר למצוא בחוק
באותו פסק דין הסביר בית המשפט גם מדוע קשה לאתר במאגרי החקיקה את "רשימת המאובטחים": החלטות ועדת השרים לענייני שב"כ בענייני אבטחה הן ככלל חסויות, מכוח סעיף 35 לחוק־יסוד: הממשלה. היעדרה של רשימה סטטוטורית בשם "שבעת סמלי השלטון" אינו מקרי: החוק קובע מי מוסמך לקבוע; ההחלטות הממשלתיות קובעות את מי מאבטחים; והשב"כ הוא הגוף המקצועי המבצע והמייעץ.
סיכום: ההבדל אינו סמנטי
בנושאים המשלבים ביטחון אישי וסמכויות של גופי הביטחון, יש חשיבות מיוחדת לדיוק בניסוח — ולהבחנה בין הערכתו המקצועית של ראש שירות לבין החלטתו של הגורם שהחוק הסמיך להכריע. ניסוח מדויק יותר היה, למשל: "ראש השב"כ קבע מבחינה מקצועית כי אין מקום להעמיד בשלב זה אבטחת שב"כ" — או הבהרה איזו החלטה בדיוק התקבלה, בידי איזה גורם ומכוח איזו סמכות.
מקורות
- חוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002 — סעיפים 5 ו-7
- חוק־יסוד: הממשלה — סעיף 35
- החלטת ממשלה 4833 (אבט/2) מיום 4.2.1999 והחלטת ועדת השרים ב/78 מיום 10.10.2002 — לא פורסמו במלואן; מובאות כפי שאוזכרו במקורות פומביים
- החלטת ממשלה מס' 7 מיום 3.1.2023 — ראו עמוד ועדת השרים לענייני שירות הביטחון הכללי באתר משרד ראש הממשלה
- ע״ע (ארצי) 56218-06-17 — לפסק הדין המלא (PDF)
- בג״ץ 4936/24 ובג״ץ 5595/24 (14.12.2025) — לפסק הדין המלא (PDF)
ליטיגציה אזרחית ומסחרית. בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, חבר לשכת עורכי הדין משנת 2009. לפרופיל המלא · שיחת היכרות ראשונית — ללא התחייבות
הניתוח נכון למועד כתיבתו (אוגוסט 2026) ומבוסס על מקורות פומביים בלבד. אין באמור משום ייעוץ משפטי, ואין בו נקיטת עמדה בשאלה העניינית של זכאות אדם כלשהו לאבטחה או בכל מחלוקת ציבורית.